בחירת מקצוע - כיצד יוצאים ממעגל המחשבות אל בחירה של ממש 

כשילדי היו קטנים, היה להם מכשיר המייצר צורות של פלסטלינה. המכשיר היה עשוי פלסטיק ומורכב ממעין "תעלה" קצרה, שאל סופה ניתן היה לחבר צורות שונות כגון כוכב, עיגול, מלבן ועוד. סמוך לפתחה הייתה ידית פלסטיק, שתפקידה היה לדחוס את החומר שבפנים אל עבר הקצה השני. מן העבר השני היו יוצאות צורות שונות של פלסטלינה באותה צורה שהוגדרה מראש.

לו יכולנו לעשות פעולה דומה בהקשר של בחירת מקצוע היה הדבר מקל עלינו ללא ספק. היינו מכניסים את כל הנתונים שבידינו לגבי אופיינו, כישורינו ועוד לתוך מכשיר דומה ומן העבר השני היה יוצא המקצוע המתאים לנו ביותר כפי שעולה מן הנתונים שהכנסנו.

הסיבה לכך שדבר זה אינו אפשרי היא שבני האדם מורכבים הרבה יותר, ומספר השילובים האפשרי בין מאפייני אנשים לבין מקצועות מתאימים הוא רב מכדי להביאו לביטוי בתבנית כלשהי. לכל אדם ישנה הייחודיות שלו.

כיצד ניתן, אם כן, להגיע למקצוע המתאים לנו?

בתחילה עלינו לשאול את עצמנו שאלות שמטרתן לזהות מאפיינים שונים שלנו, אותם נוכל לצרף לאחר מכן לתמונה כוללת, המובילה למקצועות המתאימים לנו ביותר.

מהן שאלות אלה?

מדובר בשאלות המבררות את מגוון יכולותינו, כישורינו, העדפותינו ומאפיינים שונים שלנו. למשל: האם יש לי יכולת ארגונית, יכולת טכנית, סמכותיות, אהבה ליצירה בתחומים שונים, יכולת שכנוע, אהבת טבע וכו' וכו'.

חשוב לשאול שאלות המבחינות בפעולות האהובות עלינו ביותר, בתחומי העניין שלנו, בערכים המנחים אותנו, בתנאי העבודה המועדפים עלינו (חשוב לי שעות עבודה מסודרות או גמישות? אני מעדיף עבודה בפנים או בחוץ? כיצד אני מרגיש לגבי עבודה עם הרבה נסיעות?) ועוד.

התשובות   

במבט ראשון מתקבלות תשובות רבות, שנראה קשה לצרפן לתמונה שלמה, אולם במבט מעמיק – תשובות שונות שכתבנו לשאלות שונות מתחברות למכנה משותף אחד, כך שבסופו של דבר נוכל להגיע לרשימה קצרה של המרכיבים החשובים לנו ביותר בעבודתנו העתידית. אותם כשרונות, ערכים ועוד, שבלעדיהם אנו צפויים לחוש שאיננו עושים את הדבר הנכון, ושיישומם הוא זה הצפוי להביא לנו את העבודה המספקת ביותר.

איך מחליטים מה מתאים?

מתוך ראיה של הגורמים החשובים ביותר שצריכים להיות בעיסוקנו העתידי אנו מבררים אילו מקצועות מתאימים לקריטריונים שקבענו. (דוגמאות – ראו ב: בחירת מקצוע בהתאם למאפיינים אישיים). לאחר מכן אנו בוחנים את המקצועות הללו לאור המציאות שמסביב. יתכן, למשל, שהמקצוע המתאים לנו ביותר מבחינה אידאלית דורש יותר זמן לימודים מזה שאנו מוכנים להקדיש, שתנאי הקבלה לא מתאימים לנו, או שהשכר הניתן במקצוע זה נמוך ממה שהיינו רוצים וכו'. המקצועות המתאימים לנו ביותר הם בסופו של דבר "שביל הזהב" בין אלו העונים לכישורינו ולפעולות האהובות עלינו לבין מידת התאמתם לדרישותינו המעשיות.

כשיש לנו ספקות

בחירת מקצוע כוללת גם מענה ל"אבל" המתעורר אצלנו לגבי מקצועות שונים. למשל: "חשבתי על אמנות אבל יש בי גם צד ריאלי", או "חשבתי על מחשבים אבל לא מתאים לי לשבת מול מחשב כל היום", או "חשבתי על רפואה משלימה אבל צריך להיות עצמאי ולמצוא את הלקוחות שלך בעצמך וזה מרתיע אותי".

כדי להתמודד עם הספקות חשוב להבחין בין גורמים שניתן להגדירם כמציאות ובין סיבות שנראות לנו כעובדות, אך למעשה הן משקפות אמונות ותפיסות שלנו. למשל: העובדה שמקצועות מסוימים דורשים תואר שני (דוגמת פסיכולוגיה, למשל) היא אכן עובדה. לעומת זאת האמירה "שמעתי שזה מקצוע שוחק" מבוססת על תחושותיהם של אדם אחד או שניים עימם שוחחנו. מחשבה על מידת ביקוש נמוכה הקיימת במקצוע מסוים יכולה להיות עובדה. אם אנחנו לא הולכים על מקצוע מסוים בגלל עובדה זו הרי שדבר זה קשור כבר להנחותינו בדבר היכולת שלנו להתמודד בשוק מצומצם או תחרותי, למידת הנחישות שלנו ועוד.

קראו עוד על בחירת מקצוע והתמודדות עם ספקות.